קבלת ערעור התביעה להאריך מעצרם של חיילי מג"ב שהיו מעורבים בתאונה

 

 

1. ביום 6/9/08, בשעות הלילה אירעה תאונת דרכים בבאר שבע- ג'יפ סופה צבאי ממוגן התנגש במונית. בג'יפ נהג רב"ט אלירן נחום. עמו בג'יפ היו רב"ט מיכאל עינב, רב"ט טל דאנוס (שלושתם יכונו להלן: המשיבים) ורב"ט נאור מלאכי. הארבעה הם חיילים בבסיס משמר הנגב. כולם היו כוננים ביחידה באותו הלילה. אין חולק כי הג'יפ ניטל על ידיהם ללא רשות, במטרה לנסוע לבאר שבע ולהצטייד בסיגריות ובמצרכי מזון. מחומר הראיות שנאסף עד כה עלה כי הארבעה צרכו אלכוהול טרם הנסיעה. מן החקירה התברר כי התאונה נגרמה כשרב"ט נחום לא נתן זכות קדימה למונית. בתאונה נפגעו המשיבים וכמה מנוסעי המונית, באורח קל. רב"ט מלאכי, שנראה כי לא היה חגור בחגורת בטיחות, נפצע באופן משמעותי. מצבו הוגדר תחילה כבינוני ולאחר זמן כמצב קל. הוא עודנו מאושפז. ניסיון לחקור אותו חקירה אפקטיבית לא עלה עד כה יפה.

2. המשיבים נחקרו תחילה על ידי משטרת ישראל ולא נעצרו. למחרת נחקרו על ידי מצ"ח ואז נעצרו. אתמול, בבית הדין קמא, התבקש מעצרם הממשי עד יום 14/9/2008. עילות המעצר שבהן נתלתה התביעה הצבאית היו צורכי החקירה, חומרת העברה והפגיעה במשמעת, מסוכנות צבאית וחשש לשיבוש מהלכי החקירה.

3. בית הדין קמא לא קיבל את עתירת התביעה והורה, תחת זאת כי המשיבים ייעצרו במעצר פתוח עד ליום 14/9/2008. החלטה זו ניתנה בשעות הערב המאוחרות. התביעה ביקשה במעמד קריאת ההחלטה לעכב את השחרור עד היום בשעה 11:00 לשם הגשת ערעור. הסניגורים ביקשו כי המשיבים ייוותרו במעצר עד היום בשעה 9:00 ואז ישוחררו. בית הדין קמא קבע כי שחרורם של המשיבים למעצר פתוח יושהה עד לשעה 9:00 היום ואז ישוחררו למעצר פתוח. ערעור התביעה הוגש בשעות הבוקר, כשהמשיבים מצויים היו כבר במעצר פתוח. מאוחר יותר הגישו גם המשיבים ערעור על החלטת בית הדין קמא. להשקפתם, אין כאן עילת מעצר כלל ויש לשחרר את המשיבים כליל, אף לא לחלופה.

4. בית הדין הנכבד קמא, קבע בהחלטתו כי את המסוכנות הנשקפת מהתנהגותו של רב"ט נחום ניתן לאיין על ידי פסילת הרישיונות שלו. להשקפת השופט הנכבד, "קיימת עילת מעצר הנוגעת לחשש לפגיעה במשמעת הצבא ובכוננותו, אך בעוצמה כזאת, שניתן להלום אותה על דרך של מעצר פתוח". אשר למעצר בשל החשש לשיבוש מהלכי החקירה סבור היה השופט קמא כי אמנם ישנה התפתחות בגרסאות המשיבים, אולם הסתבר כי הם שוהים יחד ועל כן אין במעצר דווקא כדי לצמצם את החשש האמור.

5. התביעה הצבאית משיגה על החלטה זו, תוצאתה וטעמיה. להשקפתה הודגם בדו"ח הסודי שהוצג לבית הדין קמא (ואף בפניי) כי ישנם צורכי חקירה שצריך שייעשו כשהמשיבים עצורים ואינם מצויים יחד. התובע ציין כי גם אם הדברים לא נעשו כך עד כה צריך שייעשו כך בהמשך, שכן נותרו לבירור עניינים (שפירט בפניי במזכר חסוי שהוצג לי) הנוגעים להיקף מעורבותם ואחריותם של המשיבים למסכת שתוארה לעיל. התובע הוסיף כי ישנם צורכי חקירה נוספים שאינם תלויים במעצר. ביניהם קבלת תוצאות בדיקה מעבדתית לדגימת הדם שמסר רב"ט נחום. הדגימה נמסרה לבדיקה רק היום והתביעה מקווה כי התוצאות תתקבלנה ביום א' הקרוב. התביעה סבורה כי הפרשה מקימה, במלוא העוצמה, את עילות המעצר הצבאיות הייחודיות- המדובר בארבעה חיילים בכוננות שחוברים, כהשקפת התביעה, לקחת רכב כונן ללא רשות, נוטשים את כוננותם ונוסעים הלומי יין מחוץ לבסיס, ובמהלך הנסיעה מתרחשת תאונה שתוצאותיה קשות. אלה עובדות שלהשקפת התביעה פוגעות פגיעה קשה במשמעת הצבא, בכוננות היחידה ובתדמית הצבא כלפי חוץ, במידה שלעמדת התביעה מחייבת מעצר ממש.

6. הסנגורים, מנגד, סבורים כי אין ניתן להיתלות כעת בצורכי חקירה ובחשש לשיבושה, לאחר ימים שבהם ניתן היה למשיבים להיפגש ולשוחח. הסנגורים סבורים כי המדובר כאן לכאורה בהצרף של עברות משמעתיות ועברות תעבורה, משיב לפי חלקו, שגם בהצטברותן אינן מקימות עילת מעצר כלשהי. סנגוריהם של רב"ט עינב ורב"ט דאנוס סבורים היו כי בכל מקרה אין חלקם של מרשיהם במעשים כחלקו של הנהג, רב"ט נחום, ואין ניתן לייחס להם את קרות התאונה ואת תוצאותיה הקשות. הסנגורים כולם סבורים כי הפסיקה הנוהגת בעברות דומות, גם במקרים חמורים מזה, אינה מדברת במעצרים ממש, אלא לכל היותר במעצר פתוח.

7. עיון בחומר החקירה שנאסף עד כה מעלה כי הוא מגלה חשד סביר למיוחס למשיבים. הדברים עולים מעדויותיהם ומעדויות נוספות שנגבו על ידי גורמי החקירה.

8. לעת הזו, של חקירה בטרם הגשת כתב האישום, עילות המעצר הדומיננטיות הן אלה הנוגעות לחקירה- צרכיה והחשש לשיבושה. יתכן כי מוטב היה אם מתחילת החקירה היו החוקרים מקפידים כי המשיבים לא ייפגשו. עם זאת, הוצגו בפניי כאמור צורכי החקירה ותמונת החקירה עד כה. נחה דעתי כי ישנן שאלות מרכזיות בפרשה שטעונות עדיין בירור, ובירור כזה, כדי שיצלח, מחייב מעצר. בקשת המעצר, בשים לב לפעולות המתבקשות, היא מידתית.

9. נתתי דעתי לעובדה כי המשיבים שוחררו הבוקר למעצר פתוח ונדרש להחזירם כעת אל מאחורי סורג ובריח. עניין זה ראוי שיישקל לפי נסיבותיו. כאן דובר בפרק זמן קצר יחסית, שאת חלקו הגדול עשו למעשה המשיבים בבית הדין בהמתנה לדיון ובדיון. השפעת העניין על השיקול האם להשיבם למעצר אינה רבה, על כן, בנסיבות אלה.

10. השאלה האם מסכת המעשים המיוחסת למשיבים מקימה את עילת המעצר הצבאית הייחודית, היא שאלה הראויה לדיון. דיון כזה צריך שיבוא כשיוגש כתב האישום וכשיתבקש, אם יתבקש, מעצר.

11. סיכומם של דברים, ערעור התביעה מתקבל וערעורם של המשיבים נדחה. המשיבים יחזרו כעת למעצר ממשי עד ליום 14/9/2008, בשעה 15:00.

12. בשולי הדברים אבקש להזכיר-

"אכן, ככלל, כאשר התביעה הצבאית מצהירה כי בכוונתה לערער על החלטה לשחרר עצור, אם שחרור מוחלט ממעצר או שחרור לחלופת מעצר, מן הראוי לעכב את שחרורו של העצור לפחות לפרק זמן קצר, כדי לאפשר לערכאת הערעור לבחון את ההחלטה בדבר השחרור, כשהמשיב נתון במעצר, במגמה למנוע סיכול הערעור" (ע"מ/8/06 התובע הצבאי הראשי נ' טור' להב (2006)).

אף פרק זמן קצר כזה צריך להיות ארוך דיו כדי לאפשר לתביעה להגיש את ערעורה ולבית הדין לערעורים לדון בו.

ניתנה והודעה היום, י' באלול התשס"ח, 10 בספטמבר 2008, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.